Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 94a

בְּחַיִּים וּבִשְׁחוּטִין וּבְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה

Traduction

and it is practiced both in the cases of offerings when they are alive, e.g., the guilt offering of a leper and the lambs of Shavuot, and in the cases of offerings after they are slaughtered, e.g., the breast and thigh. By contrast, placing hands is practiced with a live animal. A further stringency is that waving is practiced both in the case of an item in which there is a living spirit, i.e., an animal offering, and in the case of an item in which there is not a living spirit, e.g., the omer offering, the sota meal offering, and the loaves accompanying a thanks offering and the ram of the nazirite, whereas placing hands is only ever performed upon living beings.

Rachi non traduit

מתני' בחיין ובשחוטין. בכבשי עצרת:

ובדבר שאיו בו רוח חיים. לחם ומנחות:

מה שאין כן בסמיכה. דאין נוהגין בשחוטין ואין נוהג אלא בדבר שיש בו רוח חיים:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן קָרְבָּנוֹ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse states with regard to placing hands: ''And he shall place his hand on the head of his offering'' (Leviticus 3:2). The term ''his offering'' serves to include all of the owners of an offering in the requirement of placing hands, i.e., each one must perform it.

שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה תְּנוּפָה שֶׁנִּתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין נִתְמַעֲטָה בְּחוֹבְרִין סְמִיכָה שֶׁלֹּא נִתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתְמַעֵט בְּחוֹבְרִין תַּלְמוּד לוֹמַר קָרְבָּנוֹ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה

Traduction

It is necessary for the verse to teach this, as one might have thought: Could it not be derived through an a fortiori inference that only one partner needs to place his hands on the offering? The inference is as follows: If the requirement of waving, which was amplified to apply also to slaughtered animals, nevertheless was limited with regard to an offering jointly owned by a number of partners, as only one of them waves on behalf of all of them, then with regard to the requirement of placing hands, which was not amplified to apply also to slaughtered animals, is it not logical that it was also limited with regard to an offering jointly owned by partners, and it is sufficient for one partner to place his hands on behalf of the others? To counter this inference, the verse states: ''His offering,'' to include each of the owners of an offering in the requirement of placing hands.

Rachi non traduit

גמ' שיכול. שיהא האחד סומך לכל החבירים והלא דין הוא וכו':

בחוברין. בחבירין:

נתמעטה בחוברין. שאין כולם צריכין להניף אלא אחד מניף על יד כולם:

Tossefoth non traduit

סמיכה שלא נתרבתה בשחוטין. תימה ותתרבה בשחוטין מקל וחומר מתנופה שנתמעטה בחוברין ונתרבתה בשחוטין:

וְתִתְרַבֶּה תְּנוּפָה בְּחוֹבְרִין מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא נִתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין נִתְרַבְּתָה בְּחוֹבְרִין תְּנוּפָה שֶׁנִּתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְרַבְּתָה בְּחוֹבְרִין

Traduction

The Gemara asks: But one could suggest the opposite inference and conclude that the requirement of waving should be amplified with regard to partners, through the following a fortiori inference: If the requirement of placing hands, which was not amplified to apply also to slaughtered animals, was amplified with regard to an offering jointly owned by partners, requiring each partner to perform it himself, then with regard to the requirement of waving, which was amplified to apply also to slaughtered animals, is it not logical that it was also amplified with regard to an offering jointly owned by partners, requiring each partner to perform it himself?

Rachi non traduit

ותתרבי תנופה בחוברין. שיהא כולם צריכין להניף:

תנופה שנתרבית בשחוטין. בין בשלמי צבור בין בשלמי יחיד:

מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכִי לֶיעְבֵּיד לַינְפּוּ כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא הָוְיָא חֲצִיצָה לָינֵיף וְלֶיהְדַּר וְלָינֵיף תְּנוּפָה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא תְּנוּפוֹת

Traduction

The Gemara rejects this: This inference cannot be correct, because it is obvious that only one of the partners needs to perform the waving. It is not possible to have all of them perform it, as how would it be done? If one says: Let all of the partners wave together, with each one placing his hands under those of another, that is difficult: There would be an invalidating interposition between the offering and hands of the partners who are not directly holding onto the offering. And if one says: Let one partner wave, and then the next one will wave, and so on, that would also be invalid, as the Merciful One states in the Torah that one must perform a waving, using a singular noun, which indicates that one waving, but not multiple wavings, should be performed.

Rachi non traduit

קא הוי חציצה. דכי מניף זה ידו ע''י חבירו הויא ידו חוצצת בין יד חבירו לזבח:

ליניף. חד והדר ליניף חבריה:

תנופה. אחת כתיב אבל בסמיכה לא כתיב סמיכה בהדיא אלא וסמך סתם [יכול] לסמוך והדר לסמוך:

Tossefoth non traduit

קא הויא חציצה. והא דכהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף פירשתי לעיל בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא:):

וּסְמִיכָה בִּשְׁחוּטִין לֵיתַהּ וְהָתְנַן בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ אָחַז סְגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ וְהוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן

Traduction

§ The mishna states that placing hands is not performed upon a slaughtered offering. The Gemara questions this: And is there no instance of placing hands performed on slaughtered animals? But didn’t we learn in a mishna (Tamid 33b): When the High Priest would want to sacrifice the daily offering, as it is his right to be the one to sacrifice it whenever he wishes to, he would ascend the ramp to the top of the altar, and the deputy [segan] High Priest would also ascend to the right of the High Priest. If it occurred that the High Priest reached halfway up the ramp and grew tired, the deputy would hold him by his right hand to assist him and would bring him up to the top of the altar. And the first of the group of priests who had been selected to bring the limbs of the daily offering to the altar would hold out the head and the right hind leg of the offering to the High Priest, who would place his hands upon them, and then he would throw the limbs onto the fire of the altar.

Rachi non traduit

והעלהו. לכהן גדול:

הושיט הראשון. מאותן י''ב שעסוקים בתמיד וסומך עליהם כהן גדול וזורקן על האישים ונשמט השני והלך לו ובא חבירו שלישי ומושיט לראשון והראשון לכהן גדול:

Tossefoth non traduit

בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר. משנה היא במסכת תמיד (דף לג:):

הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי יָדַיִם נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִים סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן

Traduction

Then the second priest would hold out the two forelegs to the first priest, and the first priest would give them to the High Priest, who would place his hands upon them and then throw them onto the fire. At this stage the second priest would slip away and leave, as he was no longer needed. The first priest remained where he was, as he was still needed to present the other limbs of the offering to the High Priest. And in this manner the other priests who had been selected would hold out the rest of all the limbs to the first priest, who would present them to the High Priest, who would then place his hands upon them and throw them onto the fire.

וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא סוֹמֵךְ וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין

Traduction

The mishna concludes: And when the High Priest wants, he may merely place his hands upon the limbs, and then the other priests throw the limbs onto the fire of the altar.

אָמַר אַבָּיֵי הָתָם מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּכֹהֵן גָּדוֹל

Traduction

This mishna apparently demonstrates an instance of placing hands performed upon a slaughtered animal. In resolution of this difficulty, Abaye said: In the mishna there, the placing of hands is not in fulfillment of the requirement to do so to an offering; rather, it is done merely due to the eminence of the High Priest, so that his sacrifice of the limbs of an offering is more distinguished than when performed by ordinary priests.

Rachi non traduit

משום יקרא דכהן גדול. שיהא נראה כמו שהקריב הוא את כולן היה סומך עליהן ולא שתהא סמיכתם נוהגת בשחוטין מן התורה:

הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁתֵּי מִדּוֹת

Traduction

MISHNA: The two loaves that are brought on the festival of Shavuot from the new wheat are each made from a tenth of an ephah of fine flour. They are kneaded one by one and they are baked one by one, i.e., each loaf is placed separately in the oven. The loaves of the shewbread are kneaded one by one and baked two by two, i.e., two loaves are placed in the oven at the same time. And the baker would prepare the shewbread in a mold [defus] when he made the dough. When he removes the shewbread from the oven he again places the loaves in a mold so that their shape will not be ruined.

מַתְנִי' שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נִילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת וְנֶאֱפוֹת אַחַת אַחַת לֶחֶם הַפָּנִים נִילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת וְנֶאֱפוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם וּבִדְפוּס הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָן כְּשֶׁהוּא רוֹדָן נוֹתְנָן לִדְפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that the two loaves are kneaded one by one and baked one by one. The loaves of the shewbread are also kneaded one by one but are baked two at a time. The Gemara asks: From where are these matters derived? They are derived from a verse, as the Sages taught in a baraita: The verse states: ''And you shall take fine flour, and bake twelve cakes from it; two-tenths of an ephah shall be in one cake. And you shall set them in two arrangements, six in an arrangement, upon the pure Table before the Lord'' (Leviticus 24:5–6). The phrase ''Two-tenths of an ephah shall be in one cake'' teaches that the loaves of the shewbread are kneaded one by one.

Rachi non traduit

דפוס. פורמ''א בלע''ז ובגמ' מפרש היאך עשוי:

וכשהוא רודה. מן התנור:

נותנן בדפוס. כדי שלא יתקלקלו וישברו:

Tossefoth non traduit

מתני' שתי הלחם. במשנה ובמקרא קרוי לשון זכר ולשון נקבה דהכא תנן שתי הלחם ובשמואל (א י) כתיב גבי שאול ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם ולעיל פ' ואלו מנחות (מנחות דף עה:) קרי ליה לשון זכר דקאמר בבא מלחם גדול וכתיב (ישעיהו נ''א:
י''ד) ולא יחסר לחמו:

ובדפוס היה עושה אותן. אית דגרסי טפוס והכל אחד כמו גיטין (דף כו.) טופסי גיטין פורמ''א בלע''ז ואי אפשר לברר אם היה מתקן הלחם מחוץ לדפוס שהיה הדפוס בתוך הלחם או הלחם בפנים ומתוך הסברא נראה שהלחם בתוך הדפוס אבל מדקאמר בגמ' וליהדרה בדפוס קמא ומשני כיון דאפי לה נפחה משמע שהלחם חוץ לדפוס דאי בתוך הדפוס כיון דכמין דפוס היה לה בתנור היכי מינפחה הא אין הדפוס מניחה ועוד דבכל דוכתא משמע שהיו מדביקין את הפת בתנור ואם בתוך הדפוס נתונה אי אפשר להדביקה ומהא דקתני וכשהוא רודן נותנן בדפוס אין לדקדק דשייך רדיה מפני הדפוס ולא מפני שהודבקה בתנור:

וכשהוא רודן נותנן בדפוס. הן הקערות של שולחן כדאמר (לקמן מנחות דף צז.) קערותיו אלו דפוסין וכן פירש רש''י בפירושי חומש שהיה נותנו בקערות לאחר אפייה ותימה הא דפליגי לקמן (מנחות דף צה:) באפייתן אי דחיא שבת דלמאן דאמר תנור מקדש דחיא שבת משום דאי אפי לה מאתמול איפסלא בלינה ולמאן דאמר אין תנור מקדש לא דחיא הא בין למר ובין למר קערות נתקדשו כדכתיב בפ' נשא ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות את השולחן ואת כל כליו ושמא אע''ג דכתיב גבי שלחן ועשית קערותיו מ''מ כלי השולחן מיהא לא מיקרו אי נמי מאן דמפרש קערותיו אלו הדפוסים קסבר תנור מקדש אבל מאן דאמר אין תנור מקדש היה מפרש דקערותיו היינו קערות שהיו נותנים בהם את הלחם על שתי שולחנות שבאולם אחד מכסף ואחד מזהב על של כסף נותנים לחם הפנים בכניסתן ועל של זהב ביציאתן אבל אין לפרש דעל שולחן של משה שבהיכל היו סודרין בתוך הקערות דאם כן שולחן היה מקדש יותר מחמשה עשר טפחים:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת מְלַמֵּד שֶׁנִּילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת

Traduction

The baraita continues: From where is it derived that this is also the halakha with regard to the two loaves, i.e., that they are kneaded one at a time? The verse states: ''Shall be,'' to include the two loaves. And from where is it derived that the baking of the loaves of the shewbread is performed two by two? The verse states: ''And you shall set them [vesamta otam],'' the plural form indicating that two loaves should be baked together. One might have thought that the two loaves brought on Shavuot should also be baked in this manner. The verse states: ''Them [otam],'' which is a term of exclusion, indicating that only the loaves of the shewbread are baked two at a time, but not the two loaves brought on Shavuot.

Rachi non traduit

גמ' החלה האחת. בלחם הפנים כתיב:

מִנַּיִן שֶׁאַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כָּךְ תַּלְמוּד לוֹמַר יִהְיֶה וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִיָּיתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם תַּלְמוּד לוֹמַר וְשַׂמְתָּ אוֹתָם יָכוֹל אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם

Traduction

The Gemara asks: Didn’t you already derive from this term: ''Them,'' that the shewbread must be baked two loaves at a time? The Gemara answers: If so, i.e., if the term ''them'' teaches only that the shewbread is baked two loaves at a time, let the verse say: And you shall set them [vesamtam], using the shortened form. What is the verse teaching by using the longer form ''vesamta otam''? You may learn from the verse two matters, both that the loaves of the shewbread should be baked two at a time and that this requirement does not apply to the two loaves brought on Shavuot.

Rachi non traduit

ושמת אותם. שימה ראשונה שאתה עושה מהם דהיינו בתנור תהא בלשון אותם דמשמע שהיה נותן שתים בשני דפוסין יחד בתנור:

הַאי אוֹתָם הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ אִם כֵּן לֵימָא קְרָא וְשַׂמְתָּם מַאי וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי

Traduction

§ The mishna teaches that the shewbread was placed in a mold, and with regard to this the Sages taught in a baraita: The verse states: ''And you shall set them'' (Leviticus 24:6), which means to set them in a mold. There are three molds that are used in the Temple in the preparation of the loaves. First, the baker places the shewbread in a mold while it is still dough. And second, there was a type of mold for the shewbread in the oven, in which the loaves were baked. And when he removes [rodah] the shewbread from the oven, he places it in a third mold so that its shape will not be ruined. The Gemara asks: But why is a third mold necessary? Let him return the shewbread to the first mold, in which the dough was kneaded. The Gemara answers: Once the dough is baked, it rises, and no longer fits into the first mold.

תָּנוּ רַבָּנַן וְשַׂמְתָּ אוֹתָם בִּדְפוּס שְׁלֹשָׁה דְּפוּסִין הֵם נוֹתְנָהּ לִדְפוּס וַעֲדַיִין הִיא בָּצֵק וּכְמִין דְּפוּס הָיָה לָהּ בַּתַּנּוּר וּכְשֶׁהוּא רוֹדָהּ נוֹתְנָהּ בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל וְלַהְדְּרַהּ לִדְפוּס קַמָּא כֵּיוָן דְּאָפֵי לַהּ נָפְחָה

Traduction

§ It was stated: How is the shewbread prepared, i.e., in what shape?

Rachi non traduit

ועדיין היא בצק. נותנה בדפוס שהדפוס עשוי כמין תיבה פרוצה ולמר כמין ספינה רוקדת כדפליגי לקמן ומתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס שהלחם היה לו דפנות ותוך:

וכמין דפוס היה לה בתנור. והיו מסיקין אותו עם התנור ואופה את הלחם:

וכשהוא רודה. מן התנור:

וליהדרה. לאחר שרדה לדפוס קמא שתקנה בו:

נפחה. וצריכה דפוס גדול מן הראשון:

Tossefoth non traduit

ושמת אותם בדפוס. וא''ת והא אפיקתיה לומר שאפייתן שתים שתים ויש לומר דאם כן לכתוב ונתת אותם אבל ושמת משמע שימה בדפוס:

אִיתְּמַר לֶחֶם הַפָּנִים כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source